פסק-דין בתיק ע"ו 36987-01-11

לפניי ערעור על החלטת ועדת ערעורים (להלן: " הוועדה") לפי חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב] התשמ"ה-1985 (להלן: " חוק הגמלאות") מיום 14.12.10 בתיק ו"ע 1655-07 פלונית נ' ממונה על הגמלאות שעניינה בשאלה האם יש מקום להכיר במערערת 1 (להלן: " המערערת") כמי שהייתה ידועה בציבור של המנוח סא"ל יהושע שטרן ז"ל (להלן: " המנוח") במשך שלוש שנים קודם למותו באוקטובר 2005, כמי שזכאית לקצבה מכוח חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב] התשמ"ה-1985 (להלן: " החוק" או " חוק הגמלאות").

הרקע והליכים

1.         המנוח, סגן אלוף בגמלאות, נישא לגב' מיכל שטרן (להלן: " מיכל") בשנת 1976, והם הביאו לעולם שלושה ילדים. המנוח הגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני בחיפה ביום 22.01.03. המנוח התגרש מרעייתו מיכל על פי הסכם גירושין מיום 25.04.05 שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. הגט ניתן ביום 08.05.05.

בקיץ 2002 חתם המנוח על הסכם לשכירת דירה בדרך הים 71 בחיפה, אותו ביקש להפסיק לאחר חצי שנה (להלן: " הדירה בדרך הים ") .

ביום 12.11.02 פתחו המערערת והמנוח חשבון משותף בבנק מרכנתיל דיסקונט בו נרשמה כתובתו של המנוח ככתובת מגורי המערערת ברחוב בן צבי בקריית חיים (להלן: " דירת המערערת").

ביום 24.04.03 חתם המנוח על הסכם שכירות לדירה ברחוב הגלבוע 44 בנווה שאנן בחיפה (להלן: " הדירה ברחוב הגלבוע"). ביום 24.04.05 חתם המנוח על הארכת הסכם שכירות לתקופה של שנה נוספת עד ליום 30.04.06 .

בתאריך 07.12.03 כתב המנוח מכתב למדור גמלאות בו הוא מודיע על שינוי כתובתו לדירה ברחוב הגלבוע החל מחודש יוני 2003 (להלן: " המכתב למדור גמלאות").

ביום 18.04.04 ערך המנוח צוואה בה הותיר את רכושו למערערת .

המנוח כתב צוואה חדשה ביום 12.09.05 בה ביטל את הצוואה מיום 18.04.04 וציווה את כל עזבונו לילדיו.

המערערת והמנוח נישאו ביום 15.09.05, וחודש לאחר מכן, ביום 27.10.05 ,שם המנוח קץ לחייו.

ביום 17.11.05 פנתה המערערת בתביעה לקבלת קצבה המגיעה לאלמנה של זכאי לקצבת פרישה שנפטר לפי החוק. ביום 24.10.06 ביקשה המערערת להכיר בבתה אלמונית (להלן: " אלמונית") כיתומה הזכאית לקצבה המגיעה לילדו החורג של זכאי לקצבת פרישה שנפטר.

המשיב בהחלטה מיום 28.03.07, היא ההחלטה מושא הערעור, הכיר במערערת כבת זוגו של המנוח הזכאית למענק על פי החוק, אך לא הכיר במערערת כמי שהייתה ידועה בציבור של המנוח וגרה עמו שלוש שנים עובר לפטירתו, ועל כן קבע כי המערערת אינה זכאית לקצבת שאירים על פי החוק. כן נדחתה בקשתה להכיר באלמונית כיתומה לצורך קבלת קצבה על פי החוק.

המערערת הגישה ערעור לוועדת הערעורים אשר נדחה ביום 14.12.10 ומכאן הערעור שלפניי. 

החלטת ועדת הערעורים

2.         לאחר שועדת הערעורים שמעה את העדים והראיות שהובאו לפניה, דנה היא במהות הזכויות כפי שנקבעו בחוק הגמלאות והפסיקה בסוגיה הנדונה.

סעיף 21 לחוק קובע כי מי "שהייתה ידועה בציבור כאשתו של המנוח וגרה עימו בשעת מותו", מוכרת כ"בת זוג" וכ"שארה" לצורך החוק.

סעיף 25 לחוק מוסיף וקובע, כי בת זוג של זכאי לגמלה שנפטר תהיה זכאית לקצבה, אם הייתה בת זוגו של המנוח שלוש שנים לפני מועד הפטירה של המנוח או שנולד להם ילד.

על כל אלה מוסיף סעיף 29 לחוק הקובע, כי מקום בו לא מתקיים התנאי לפיו בת הזוג במועד פטירת המנוח הייתה בת זוגו במשך 3 שנים לפני מותו, תהא בת הזוג זכאית למענק הקבוע בחוק.

הוועדה עמדה על המאפיינים הנדרשים בעקבות מערכת יחסים של ידועים בציבור ועל הצורך להוכיח קיומם של שני יסודות: חיים משותפים כבעל ואישה וניהול משק בית משותף. (ראו עע"מ 4614/05 מדינת ישראל נ' אבנר אורן, פורסם בנבו, 16.3.06) (להלן: " פרשת אורן").